אומנם הבטחתי פריט אחר לפוסט הנוכחי, אבל החלטתי לשתף פרוייקט קטן שעבדתי עליו מזמן והוא נזנח בצד. לפעמים יש לנו רעיון, אבל הוא לא שלם או שחסר לנו דבר מה, וכך קרה גם לפרוייקט הזה.

נתחיל מההתחלה.

לפני חודש וחצי ניסיתי לסרוג קרושה מיניאטורי. כמה מיניאטורי? כזה קטן שהחוט שהשתמשתי בו היה חוט תפירה!!!!! כן, אותו חוט שמשמש לתפור בדים, הפך להיות חוט הסריגה שלי. חיפשתי מסרגה בגודל הכי קטן שהיה לי וזה 0.6, והשתמשתי בתחילה בחוט רקמה של DMC. איכשהו , התוצאה נראתה לי גסה מידי לתוצר שהוא מיניאטורי ותהיתי מה יתן תוצאה יותר מדויקת. זכרתי שיש חוט השחלה שמשתמשים בו להשחלת פנינים והוא בהחלט דק, אלא שבאותו רגע לא היה לי אותו. המשכתי לחשוב, ואז הבנתי, שאין סיבה לא לנסות חוט ממש דק וזה חוט תפירה , וכאלה יש לי המון ובשלל צבעים.

התחלתי לסרוג ו….. לא קל לסרוג עם חוט תפירה!! אבל אחרי כמה ניסיונות הצלחתי ואפילו יצרתי דוגמא תוך כדי הסריגה. הצבע האחיד קצת שיעמם אותי, אז גיוונתי עם כמה צבעים ועד מהרה היה לי ביד דוילי מיניאטורי. אלא שהרגשתי שמשהו חסר, הנחתי בצד ועברתי לשאר העיסוקים.

היום בבוקר, נזכרתי שיש לי קופסת סיכות קצרות. מניחה שאתם מכירים את סיכות התפירה הרגילות, ולפני שנתיים ראיתי בחנות יצירה את אותן סיכות, אבל קצרות יותר.

ומה עושים עם סיכה קצרה? אומנם הצריכה כמה מכות פטיש ועוד קצת אילתורים עם פליירים, אבל סיכה קצרה בהחלט יכולה להיות מסרגת קרושה.

הנה במבט מלפנים.

והנה במבט מאחור.

איך יצרתי את המסרגה? בעזרת קאטר חזק מאוד חתכתי את חוד הסיכה וטיפה שייפתי.

הוצאתי סדן מתכת כבד מאוד ובעזרת פלייר שפיץ שנועד לתכשיטים החזקתי ביד אחד את הסיכה עם הפלייר, הנחתי על הסדן וביד ימין נתתי שתי מכות פטיש. באופן הזה נוצר אותו איזור שטוח במקצת שבו אמורים לאחוז במסרגה.

 

הפטיש הקטן הוא למעשה פטיש שמיועד לתכשיטים, ובעזרת הקוצץ קצצתי עודפי חוטים מהדויילי.

 

הקרס של המסרגה נוצר בעזרת שני הפליירים. ראשית, חתכתי את ראש הסיכה, ואזבעדינות ובנחישות כופפתי את הקצה לצורת הקרס. המתכת מאוד קשה ולא ממש מתמסרת ולפחות פעמיים שברתי את הסיכה. בניסיון השלישי הצלחתי!!! וככה נוצרה לה מסרגה מיניאטורית.

במקביל, עבדתי על סליל החוט. בעקבות הסוקולנטים המיניאטוריים, והעבודה הרבה עם הפימו, החלטתי להשתמש שוב בחומר הנהדר הזה לטובת סליל החוט.  הכנתי מפימו 2 עיגולים שטוחים וקטנטנים . אפיתי אותם והדבקתי ביניהם חתיכת קיסם שיניים. כשהכל היה יבש וחזק, ליפפתי את קצה החוט של הדוילי. והנה התוצאה:

ועל כף ידי:

הכי אוהבת אתגרים ומקווה שהצלחתי לעניין אתכם גם באתגר הזה.

הפוסט הבא יתמקד בארון הבגדים של בית הבובות הגדול, או לפחות חלק ממנו.

ולקראת סיום, שני עידכונים לגבי הסדנאות הבאות:

ביום חמישי הקרוב 9/11 אתארח בגדרה בשעה 18:00 , בקרון המקסים של אורלי.

וב – 23/11 אני מגיעה לחיפה לסדנת ערב בסטודיו של איילת כהן.

לפרטים נוספים והרשמה, אני זמינה במייל: orithaddad111@hotmail.com

אז ישארו קרובים,

אורית.