סוקולנטים….

מכירים את הטרנד הזה שסחף כל תחום? אני מכירה וגם אוהבת , מאוד!!! למעשה, כבר המון שנים שאני מגדלת סוקולנטים וקקטוסים, הרבה לפני שזה היה כל כך טרנדי. זוכרת איך גרתי בדירת סטודיו בפלורנטין עם מרפסת שמש שהיתה פשוט לוהטת בקיץ. כל כך חם היה בה ששום צמח לא שרד, מלבד אותם קקטוסים. ובתמורה לזה שהיו כל כך עמידים, סחבתי אותם מדירה לדירה, ותמיד המובילים לא הבינו מה אני טורחת להעביר את אותם עציצים.

והנה אחד מהם, שהתחיל לפני שנתיים גם לפרוח. היום הוא בן 17 שנים!!!

תמיד מתפעלת מהפער בין הקוצים הלא עדינים ובין הפרח הכל כך יפה.

לי היה לגמרי ברור, שהצמחים העמידים האלה יקבלו אצלי עיצוב בדמות מיניאטורה, אבל המון דברים העסיקו אותי ואיכשהו דווקא הפרוייקט הזה נדחק הצידה. בתחילת השנה, סימנתי לי מטרה – סוקולנט מיניאטורי,  אבל להכין אחד כזה לא ממש קל!!! ידעתי שאצטרך להתמקצע בתחום שאני לא מכירה, יצירה בפימו,  ולכן זה נדחה עוד קצת. אבל מכיוון שאני אוהבת אתגרים, הצבתי לי יעד.

לפני יומיים בדיוק נכנסתי לחנות 'פיקס ליין' בראשל"צ. קניתי מספר מבלטים וכמה חבילות פימו וחזרתי הביתה כמו רוח סערה. התחלתי לנסות ולתהות לגבי החומר הזה. הפעם האחרונה שממש התנסתי בו היתה לפני 30 שנה כשאימי יצרה ממנו תכשיטים. ועכשיו, הייתי צריכה גם ללמוד ליצור איתו  וגם שיהיה תוצר מעניין ברמת גימור גבוהה.

תחילה, נזכרתי כמה צריך לעבד לפני השימוש הראשוני, הרבה!!! אבל אפשר להקל ולהתחיל עם חתיכות קטנות . בין לבין התחלתי לחפש משטח חלק ונקי לעבודה. אז מצאתי חתיכת זכוכית קטנה, העבודה על הזכוכית מאפשרת  לראות לכלוך ואפילו אבק,  וגם מחליקה את העבודה. צירפתי את הסכין והמבלטים והתחלתי לעבוד.

 

המבלטים נקנו בחנות כסט וסכין אצבע כמובן היתה לי. שני אלה הם למעשה הכלים החשובים ביותר לעבודה עם פימו . מלבדם כדאי גם להשתמש במכונת פסטה על מנת לרדד משטחים וגם כדי להקל על מלאכת הריכוך הראשונית. לפרוייקט הזה, לא היה צורך במשטחים, ולכן לא היה צורך במכונה. חשוב מאוד לציין שפימו רעיל, ולכן כל הכלים, כולל מכונת הפסטה ותנור האפיה צריכים להיות מיועדים לעבודה בפימו בלבד,  ואין להשתמש בהם להכנת מזון.

שימו לב שלכל מבלט יש שני כיוונים , כך שלמעשה מדובר ב – 6 ראשים שונים.

מהקטן לגדול – גם הגדול ביותר הוא עדין פצפון.

מלבד ראש המבלט, ניתן להשתמש גם בחלק הארוך. אם נרצה לרדד בעדינות חלק קטן מאוד, אפשר להשתמש בחלק המאורך. והנה תמונה כדי להמחיש כמה קטן:

כדי לעצב מהכדורון הקטנטן הזה צורת עלה לסוקולנט, כל מה שנדרש זה האצבעות שלנו והחלק המאורך הזה.

וכדי לעצב עלים ארוכים בצורת גלילים, נדרש לעובי הזה:

שימו לב שחלק עבה יותר וחלק פחות , בדיוק מכיוון שהעלים בחלק התחתון יותר עבים.

מלבד הרבה סבלנות, אפשר להשתמש בטיפה קורנפלור על מנת שהפימו לא ידבק לנו לידיים. וכמובן המון אילתור. אני השתמשתי בקיסם שיניים פשוט כדי ליצור את החיפוי של העציצים. והנה התוצאה:

נכון שהכי מקסים כזה מדף לבית.

והנה בבודדים:

אחרי האפיה, 'ליכלתי' בעדינות את העלים הארוכים בעזרת אקרליק בגוון אבוקדו בהיר שאותו הבהרתי. לסוקולנט הנמוך נוספו בקצות העלים גוון אדמדם. והעציצים עצמם נמרחו בחומר מבריק שיוצר עומק. וכך בעצם התקבל המראה הסופי. עין חדה תוכל לראות שישנן נקודות קטנות מאוד בחלק של העציץ. את הנקודות הצלחתי ליצור בזה שרידדתי את החומר בהתחלה על משטח לא נקי. בשיטה הזו התקבל חומר מנוקד קלות.

מבט מלמעלה כדי לראות את צורת העלים של הסוקולנט הנמוך. הוא היה אתגר רציני ודרש עבודה סופר סבלנית.

והנה שוב על המדף בגוון אפרסק.

 

מסקנות וקצת טיפים:

פימו דורש המון סבלנות, אבל התוצאה לגמרי מצדיקה את זה.

חשוב מאוד לשמור על משטחים נקיים, אלא אם רוצים אחרת.

אין צורך במכשירים יקרים ואפשר בהתחלה לאלתר או להסתפק בכמה זולים.

קורנפלור חשוב כדי למנוע הידבקות לידיים.

אפשר לאפות על נייר פרגמנט ואותו להניח על כלי מאלומיניום.

פימו רעיל ולכן כל הכלים יהיו מיועדים אך ורק לעבודה איתו, כולל תנור האפיה.

 

 

מקווה שנהנתם, כי אני בטוח.

הפוסט הבא יעסוק באקססוריז חמוד ויהיה חלק מארון הבגדים.

 

אז נתראה,

אורית