נתחיל מההתחלה.
לפני שנתיים פירקתי משולחן הסלון, שממש לא רציתי, מגירה שנראתה מדליקה מאוד. הנחתי בצד וחשבתי מה אפשר לעשות איתה. הגודל והקו המעוגל בצד אחד נראו מתאימים במיוחד כדקורציה לקיר, וחדר העבודה שלי שקירותיו היו עירומים לגמרי, נראה המתאים ביותר ל. בינתיים הזמנתי מיעל יניב שני טפטים שישמשו כרקע, סידרתי מתלים למגירה ו…. נגמרו לי הרעיונות. אז בינתיים איפסנתי הכל עמוק עמוק עד שתגיע השעה המתאימה.
עברו להם שנתיים, כן כן שנתיים, שבהם נוספו להם עוד רעיונות ועוד חומרים שהיה צריך גם לארגן, ולפני חודשיים, החלטתי שזהו. הגיע הזמן להפוך את חדר העבודה לחדר יצירה אמיתי, כזה שכולו השראה. חדר משלי.
קודם כל שלפתי את המגירה. מדובר במגירה גדולה 60*40 ס"מ בערך, אבל עומק של ס"מ בודדים, לכן היה חשוב לתכנן מה אפשר לשים בה. כדי לנצל בצורה נכונה את הרוחב, הזמנתי מעינה מדף חמוד ביותר. שני חורים פשוטים וברגים חיברו אותו בזריזות למגירה. לפני כן הודבק טפט התכלת. קופסת פח ורודה עם נקודות הפכה לכלי עבור מסגרות, ובאגרטל שקוף מילאתי חוטי תפירה. על המדף הנחתי חלק מהפאנצ'ים שלי ושני קקטוסים מקסימים מעיסת נייר שיצרה בכשרון רב אילנה משה. לבסוף תליתי מנדלה שסרגתי.
זאת התוצאה:

בקיר ליד המשכתי את מוטיב המנדלות וסרגתי 12!! מנדלות בצבעי כחול וורוד. כל המנדלות נסרגו מאותם צבעים, אבל בסדר שונה בכל פעם. על מנת שניתן יהיה לתלות אותן על הקיר וגם כדי לתת קצת נפח, השתמשתי בתחתיות לכוס שלפני כן נצבעו. בסיום הסריגה של כל מנדלה הוספתי קשת קטנה והיא שימשה כמתלה קטן לתליה על מסמר. השתמשתי בחוטי הלוקסור של אלונה ארובס. מומלצים בחום!



כששני הקירות היו מוכנים עברתי לשולחן העבודה. מכיוון שהשולחן מכיל ציוד שנעשה בו שימוש יום יומי היה צריך למצוא איחסון נוח ודקורטיבי, אז קניתי שלוש סלסלות בצבע תכלת וורוד. וסידרתי את הציוד לפי הנוחות.

בצד אחד של הסלסלות הנחתי בית בובות קטן עם המיניאטורות שלי. זוכרים את ההדרכה שלי למנורה מיניאטורית? אז הנה היא עומדת ליד שידה.
בצד השני מיקמתי מתלה תכשיטים שנצבע בצבע שמנת. על המתלה פיזרתי את הוואשי טייפ. הוספתי את הבובה שכבר כמה שנים נמצאת על שולחן העבודה שלי והיה ברור שהיא תצטרף. הבובה עשויה מעיסת נייר וגם היא מעשה ידיה של אילנה משה.

ומה ליד המתלה? משפט השראה. וכן, הייתי חייבת משפט השראה, אבל לא על הקיר, אלא ממש קרוב אליי. ואם לא על הקיר, אז גם לא במסגרת רגילה. ומה יש פה בעצם? אז ככה, פירקתי את הכריכה הקדמית של אלבום שקניתי במקס סטוק. הנחתי על קרטון ביצוע ועברתי על קווי המתאר. חתכתי עם סכין ואז חתכתי את החלק הפנימי. מה שנשאר זאת מסגרת שקושטה והודבקה על הכריכה. אותיות בכתב יד השלימו את המראה.
והנה השלט שלי בתקריב:

והנה עוד תקריב:

מלבד שולחן העבודה, אירגנתי קצת את השידה הגדולה שניצבת ליד השולחן. הדבקתי מדבקות לוח גיר ואותיות של יעל ניב על קופסאות על מנת לעשות סדר בבלאגן.

ואיך יצא הכל??

מעל המגירה החלטתי לתלות את שרשרת הדגלונים שהכנתי בפוסט הראשון. עכשיו אצטרך להכין עוד אחת… או אולי משהו אחר.
והנה עוד קצת תמונות:



ולסיום, תזכורת קטנה:
הסדנא הבאה שלי תתקיים ב – 7/10 בגבעתיים. התאריך הוזז לאחר שהתברר כי בתאריך המקורי יתקיים מירוץ גבעתיים. כרגע נותרו 3 מקומות. כל הפרטים בלוח הסדנאות שנמצא למעלה.
מקווה שאהבתם.
אשמח להערות, תגובות ושאלות.
שלכם,
אורית
שלמות. פינת העבודה הכי יפה, שלווה, נעימה, מעוררת השראה שראיתי עד היום.
אהבתיאהבתי
לקח לי המון זמן להכין אותה והיא בהחלט מעוררת השראה. תודה רבה, יקירה.
אהבתיאהבתי